top of page
לזכרה של מי שנתנה
מכל הלב
ודאגה
לכולם
ליאל שגב
נרות זיכרון
701
הדלקנו יחד
לילי, אמא של ליאל, מספרת
מסלול החיים
ליאל ילדתי האהובה.
אין מילים בעולם שיכולות לספר מי היית ונשארת עבורי, ילדת קסם של העולם הזה.
יש נשמות שנכנסות לעולם ומשאירות בו אור שאינו כבה לעולם. ליאל שלנו הייתה אור כזה - ילדת קסם, מלאה רוך, אהבה, שמחת חיים ולב טהור שנגע בכל מי שזכה להכיר אותה. באתר זה נאספים זיכרונות, סיפורים, תמונות ורגעים מחייה של ליאל, את מי שהייתה ואת האהבה שהשאירה אחריה. זהו מסע חיים שנכתב מתוך לב של אם לבתה - מתוך געגוע, גאווה כדי להנציח את דרכה ומורשתה, ואהבה שאין לה סוף...
ילדתי, נולדת ב 3/7/95 בבית החולים תל-השומר לאמא לילי ולאבא חיים.
בגיל שנה וחודשיים הלכת למעון סטודיו בגבעתיים אחרי שנפרדת מאסתר המטפלת, שטיפלה בך מגיל ארבעה חודשים עד שנה וחודשיים.
במעון, כל בוקר במשך כחודשיים בכית, התינוקת היחידה שבכתה כשנפרדה מאמא שלה.כשנכנסת למעון עדיין לא הלכת, בקושי עמדת.מזל המטפלת אמרה, ״כשליאל תתחיל ללכת אקנה סוכריות לילדים״, בגיל שנה ושבעה חודשים התחלת ללכת ומזל קנתה סוכריות.
היית התינוקת האהובה על כל המטפלות במעון. בגיל 3 הלכת לגן ״שדמית״, הגננת אילנה המדהימה הבינה מיד שמדובר בילדה מיוחדת עם רצון לעזור לכולם והפכה אותך לגננת קטנה, שתעזור לה עם ילדי הגן.
היית אחראית על חלוקת הבקבוקים והמוצצים, סך הכל ילדה בת 4. בגיל 6 עלית לכיתה א' בבית ספר ״בן גוריון״ (בעבר רמים). בית הספר שבו גם אני למדתי, ואני הרגשתי שכאשר את עלית לכיתה א', מסע בזמן של חיי.
בכיתה א' פגשת את המורה אורה.
ולאחר תקופה קצרה אורה הבינה שאת המורה הקטנה לידה שתעזור לה עם ילדי הכיתה.
כשסיימת את בית הספר העממי, עברת לבית הספר התיכון ״אורט גבעתיים״ במגמת פסיכולוגיה-סוציולוגיה, שם הכרת והתחלת את מסע ההתנדבות שלך שהיה נר לרגלייך כל חייך!!!
התחלת את התנדבותך במחויבות אישית במשטרת גבעתיים, שם הכרת את סיון גולדברג שלימים היה סגן ראש העיר וחבר קרוב עד היום, אך במשטרה לא מצאת עניין, והחלטת לנסות להתנדב בתחנת מד"א רמת גן.
עברת את כל הקורסים האפשריים לגילך.במבחן הראשון לא הצלחת, אך לא ויתרת, כי ליאל לוחמת ולא מוותרת.
ישבת ימים ושעות בתחנה, ולמדת את החומר למבחן ואמרת ״אמא, אני לא מוותרת, אני אצליח בו...״ וכך היה.
ומאותו היום תחנת מד"א הגלגל הפכה לביתך הראשון, חתמת קבע בתחנה. התנדבת בכל מזג אוויר בכל ימות השנה, בקיץ, בשרב, בחורף, בגשם , בקור, באחד מימי החורף ביקשתי ממך, ״ליאלי, קר גשום אין צורך ללכת למשמרת. ואם כן, תיקחי מונית או שאני אקפיץ אותך לתחנה״, אמרת ״לא אמא, אני לא עשויה מסוכר, ככה לימדת אותי. אני אלך ברגל.״ וכך היה, הלכת בחיוך בהתלהבות באהבה רבה.
באחת המשמרות אמרת ״אמא אני יוצאת מחר מוקדם למשמרת בוקר שמתחילה ב 6:30 עד 15:00.״
יצאת ב 6:30 גשם זלעפות ואת בדרכך למד"א דבקה במטרה.
בשעה 14:30 התקשרת אליי ואמרת, ״אמא, יש פנצ'ר חסר מתנדב אני מושכת משמרת עד 23:00 בלילה.״ אמרתי לך ״טוב....תתקשרי אלי מדי פעם.״ אני חייבת לומר את האמת היא לא התקשרה, לרוב אני הייתי מתקשרת והיא לא הייתה עונה.
היום ילדתי שלי אני נכנסת לתחנה שבה התנדבת מגיל 15 עד גיל 27. מד"א הכיר לך תודה גדולה על כל פועלך.
ערב הוקרה למתנדבים בסינמטק בתל אביב,
תיקי כונני חיים למתנדבי התחנה שלך, בנק הדם בתחנה הוסב על שמך ומהיום נקרא ״בנק הדם ע"ש ליאל שגב״,
יק האמבו שלך התיק שאיתו עלית למשמרות להציל חיים נתרם על ידי ומשמש כתיק בחדר ההדרכה.
ליאלי, הדף לא יכול ואין מילים שיכולות להכיל את הכאב שאני נושאת עמי מה 21.02.23 היום בו נפרדת מהעולם שלי/שלנו, והשארת אותי לבד בו.
תנוחי ילדתי.
תודה שנתת לי את הזכות להיות אמא שלך.
ליאלי, אנחנו ניפגש מבטיחה לך.
תשמרי על סבתא דוריס (פאקצה) שלא יכלה להכיל את האבדה והכאב שליאלי נכדתה האהובה הלכה לנוח, היא ויתרה על החיים ב-12.06.24.
אמא יקרה שלי דוריס, תשמרי על ליאלי שלי.
מוזמנים לשתף מילים, תמונות או רגעים – יחד נשמור אותה קרובה
זוכרים אותה יחד
תגובות (61)
Memorials-Posts
הנצחות לזכרה של ליאל שגב
bottom of page
חושבת עלייך המון חברה אהובה... מתגעגעת <3
ליאלי שלי שמחה שבאת אלי סוף סוף לחלום .
אוהבת אותך ומתגעגעתת
לילי יקרה,
מאוד התרגשתי לקרוא את מה שכתבת וסיפרת על בתך היקרה ליאל ז"ל.
על כל פעילותיה עוד בהיותה במעון ולאורך כל חייה.
תמיד אהבה לעשות ולעזור לזולת ולהתנדב.
מלאת נתינה, יהי זכרה ברוך.
לילי, אשרך שגידלת ילדה כה טובה ומוצלחת, נשמה טהורה.
תהיי גאה בעצמך שגידלת בת כזאת.
שיהיו לך הרבה שנים של אושר נחת ובריאות איתנה.
באהבה, חלד קלרה.
ליאלי אהבת חיי
נגמר עוד יום כיפור,אני בטוחה שאת יושבת ליד כסא הכבוד,שומרת עלינו מלמעלה.
תשמרי על עצמך,על סבתא דוריס ועלינו.
תמיד את עסוקה,ילדתי.😭😭😭😭😭
ליאל, ילדה קסומה 🧚♀️
הכרתי אותך, תינוקת שובה לב, חיוך כל כך מתוק ועיניים טובות, כזאת בובה, ילדה של אהבה, ילדה של אמא.
גדלת והבאת אור גדול לכל הסובבים אותך.
הקדשת את חייך, לנתינה, להשפעה ולראיית הטוב, בכל אדם.
עליך, נאמר: "ואהבת לרעך כמוך".
אבל העולם הזה, היה קטן מידי, עבור נשמה כל כך גדולה.
היושב במרומים לא יכל להשאיר אותך איתנו, כי את המלאכים 😇 הוא צריך קרוב אליו.
אנחנו כאן, כל כך כואבים את הפרידה ממך בטרם עת 😥
אמא לילי מקדישה את חייה, להנציח אותך, כדי שתמיד הנשמה הגדולה שלך, תהיה סביבנו.
תשלחי לה סימנים, שתדע שטוב לך, שאת מאושרת.
לנצח תהיי בליבנו, ילדת אור ואהבה.
ליאלי ילדתי
אז שנה חדשה התחילה,ואצלי הזמן עצר מלכת ב 21/2/23.
תפילתי היא אחת,תנוחי לך שם בין המלאכים,הכי קרוב שאפשר לכיסא הכבוד.
תבואי אלי מידי פעם ותגידי שהכול בסדר,כדי שאוכל להמשיך להנציח אותך ולהמשיך להאיר את דרכך.
אתן בטח צוחקות עלי,את ווקצה.
חיים של אמא,אני מתגעגעתתתתתתת
מתגעגעים מתגעגעים המון ♥️
שבוע טוב ליאלי😘
אמא לילי ילדתי כותבת לך
שוב בוקר יום שבת,התוכי שלך הירוק מתרוצץ בחצר,ושורק בקולי קולות.
את שומעת אותו ילדתי שלי מהמקום הכי קדוש שאפשר להתפלל ולהיות בו.
דרך היכרותי עם לילי נחשפתי לסיפור האהבה העמוק שבין אם לבתה.
לאחר שלילי פנתה אליי בבקשה ליצור סרט על ליאל, ומתוך השיחות בינינו החלטנו שהסרט יתמקד בעיקר בלילי, באימהות שלה ובמסע ההנצחה שהיא מקיימת לזכר ליאל.
אתם שמכירים את לילי והכרתם את ליאל, ומרגישים שיש לכם זיכרון, מחשבה, תחושה או נקודת מבט על הדרך של לילי ועל פעולות ההנצחה שהיא מקיימת – אשמח לשמוע מכם.